יונה אפרים נ' כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א

פסק דין

1.התובע יליד 1944, חקלאי במקצועו, וביום 5.5.02 נפגע בתאונת דרכים.

אין מחלוקת על אירוע התאונה ועל הכיסוי הביטוחי, והדיון נסב סביב סכום הפיצויים המגיע לתובע מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: החוק).

2.לאור תלונותיו של התובע והמסמכים הרפואיים שהציג, מינה בית המשפט מומחים בתחום האורטופדיה ובתחום אף אוזן גרון;

בתחום האורטופדי מונה ד"ר משה דרור, אשר בדק את התובע בהתאם לתלונות שמסר, בחן את צילומי הרנטגן ובדיקות אחרות שנערכו לו, ובסיכומו של דבר קבע: "לא מצאתי בבדיקתי ו/או בבדיקות הדמיה כל ממצא אובייקטיבי, המעניק למר אפריים יונה נכות בתחום האורטופדי בגין התאונה" (פרק דיון וסיכום).

ד"ר דרור הוזמן להחקר על חוות דעתו, ובמהלך החקירה נשאל על תלונות התובע בגין התקפי סחרחורת בשינויי מנח הגוף והקשר בינם לבין התאונה, ובתשובתו שלל המומחה כל קשר כזה תוך שהסביר בצורה מפורטת ונרחבת על מנגנוני הפגיעה האפשריים, והעובדה כי לא נמצאו ממצאים כאלו אצל התובע.

המומחה הוסיף ואישר כי מגבלת התנועה שנמצאה אצל התובע אינה קשורה לתאונה, ולא נמצאה החמרה בשינויים הניווניים מהם סבל גם קודם לכן, כאשר כאב לבדו ללא הגבלה בתנועות - אינו מקנה נכות (עמודים 8-11).

עדותו של ד"ר דרור היתה שוטפת, בהירה ומקצועית, הוא הסביר היטב את התלונות שהובאו בפניו, את הבדיקות שניתן היה לבצע, את מה שעשה בפועל ואת התוצאות אליהן הגיע, והתרשמתי כי מדובר בחוות דעת מהימנה המשקפת את מצבו הרפואי של התובע.

3.בתחום אף אוזן גרון מונה כמומחה ד"ר דורון הלפרין, ואף בפניו התלונן התובע על בעיות רפואיות, ובהן ירידת שמיעה משמעותית בשתי האוזניים וזמזום אוזני קבוע.

המומחה בדק את התובע, עיין במסמכים הרפואיים הרבים שהוצגו לו, וקבע כי פגיעת הראש של התובע לא היתה קשה, והתוצאה של ירידת שמיעה כתוצאה מכך אינה תופעה שכיחה. ד"ר הלפרין הוסיף וקבע, כי בנסיבות שהציג בפניו התובע, כמו גם הממצאים שעלו מהבדיקות שנערכו לו, המסקנה היא שאין לייחס את ליקוי השמיעה שנמצא לתאונה.

לגבי הטינטון הסביר המומחה, כי התובע התלונן על טינטון קבוע המוחמר בתנאי שקט, והתלונות בתחום זה היו מהימנות והחלו רק לאחר התאונה, ולכן נמצא קשר סיבתי בין הפרעה זו לבין האירוע.

המומחה העמיד את שיעור הנכות בגין הטינטון על 10% נכות, לפי סעיף 72 (4) ד' 2, לתקנות הביטוח הלאומי.

גם ד"ר הלפרין הוזמן להחקר על חוות דעתו ואף הוא נשאל על הסחרחורות עליהן התלונן התובע, ובתשובותיו הדגים והסביר כי סחרחורות אלו אינן נובעות מפגיעה במערכת שיווי המשקל של האוזן הפנימית, וכי הוא לא מצא במסמכים הרבים שהוצגו לו כל קשר בין התלונות לבין הפגיעה בתאונה (עמודים 13-14).

המומחה נחקר על התלונות בגין הירידה בשמיעה, ושב על ההסברים והנימוקים שבחוות הדעת, לפיהם לא נגרם הדבר כתוצאה מהתאונה.

ד"ר הלפרין נחקר גם על הנכות שקבע בגין הטינטון, ואישר כי מדובר בתלונות סוביקבטיביות הקשורות למהימנות הנבדק, וכי הוא נתן אמון בתובע הן משום שלא הגזים בתלונותיו, והן משום שראה במסמכים תלונות הקשורות בטינטון כבר סמוך לאחר התאונה (עמודים 15-16).

גם עדותו של ד"ר הלפרין היתה סדורה ומקצועית, הוא הסביר היטב מה היו שיקוליו בעת קביעת הנכות, כיצד התייחס לתלונות, לבדיקות שעבר התובע ולמסמכים שהוצגו, והגם שתופעת הטינטון הינה סובייקטיבית לחלוטין, הרי שאני מקבלת את חוות דעתו ואת הנימוקים שמסר כמבססים את מצבו הרפואי של התובע בתחום זה.

4.לאור האמור, נכותו הרפואית של התובע הינה בשיעור 10% בגין תופעת הטינטון.

חישוב הנזק

הפסד השתכרות לעבר ולעתיד

5.התובע, כבן 68 שנים, עובד כחקלאי משך שנים ארוכות, ובתקופת התאונה התפרנס כמזכיר המושב מגן שאול ורכז מוניציפאלי של המועצה האזורית גלבוע, השתכר סך של 5018 ₪ נומינלית, ונחשב כעובד עצמאי על פי חשבוניות שהוצאו למעסיקיו.